הורים ותלמידים יקרים.
ראשית ברצוני להודות לכולם על הנוכחות היפה בערב “מתגברים מתוך שמחה” שקיימנו השבוע.
הביחד שלנו הוא המנוע והלב הפועם של ההצלחה האדירה שלנו.
תבורכו.

אנו לפני שוק פורים הגדול שיתקיים אי”ה ביום שלישי.
ביום זה יסתיימו הלימודים בשעה 12.00.

מאחל לכולנו פורים שמח ושנזכה תמיד לשמוח יחד מתוך בריאות וטוב לבב.

שבת שלום
יהונתן חזי מנהל קריית החינוך.

נקודה מהפרשה

בין פרשת ויקרא לשבת זכור…
פעם בכמה שנים מתחברת לה פרשיית קרבן מנחה יחד עם זכירת עמלק.

הגמרא במסכת מגילה [טז.] מספרת שכשבא המן להרכיב את מרדכי על הסוס ראה שמרדכי מלמד את החכמים הלכות קמיצה. אמר המן למרדכי קומץ המנחה שלכם דחה את עשרת אלפים כיכר כסף שלי.

ויש לשאול מה מיוחד באותם עשרת אלפים כיכר כסף שחשב המן שהשפעתם תועיל להכחיד את עם ישראל? וראיתי בחשוקי חמד [הרב זילברשטין] שביאר שאותם עשרת אלפים כיכר כסף יועדו לצדקה וחשב המן שהצדקה שלו תהיה חשובה לפני ה’ יותר מקרבנתיהם של עם ישראל וכך יתרצה להשמידם.  כשראה המן שדרכו לא הצליחה הבין שאותו קרבן מנחה ” הפחוּת שבקרבנות” נחשב לפני ה’ יותר מהצדקה שלו.

מהו סודו של קומץ המנחה? ומדוע באמת ניצח את שקליו של המן?

בקרבן מנחה מצאנו לשון מיוחדת “וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה'”. הנצי”ב ב”העמק דבר” עומד על כך שקרבן מנחה בא לכפר על השחתת הנפש במידות מקולקלות. לקרבן מנחה אין עלות גבוהה, אך נדרשת עבודה פנימית, עבודת המידות מיוחדת, בבחינת “ונפש כי תקריב”. מרדכי היהודי מכיר את המן מזרע עמלק אשר מידותיו מקולקלות ביותר – “אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ”. המן מוכן לתת לצדקה סכום כסף אסטרונומי מתוך רצון להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים. לתת צדקה לשם רצח עם? זהו כשל מוסרי ופגם נפשי חמור.

מרדכי בדיוק הפוך, מלמד את ישראל את סודה של המנחה. את סוד הקרבת הנפש. העיסוק בעבודת המידות רגע לפני השמדה המונית מסמל את הפך עמלק וזרעו, עם שהמכוון אותו זה רוע לשם הרוע. אך עם ישראל עסוק בטוב ובתיקון וזה מה שמנצח.

בימים שהטוב ורע מתערבב מחדש בעולם, שהמעצמות כנראה מאפשרות לזרעו של המן הרשע להמשיך את הדרך אנו נדרשים להתחזק בעבודת המידות ובתיקון הנפש. להרבות טוב ותורה ולדעת שאין כסא ה’ שלם בעולם כל עוד שזרעו ודרכו של עמלק בעולם.

 

 

“דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַה’*מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם” (ויקרא פרק א’ פסוק ב’).
להקריב בהמה (פרה)?! להקריב צאן (כבש או עז)?! לשחוט אותם? מה זאת [האכזריות] הזאת?!
לא היה בתקופה ההיא משהו בסגנון אגודת “צער בעלי חיים”?
ובכלל, אומרים שתפילה היא תחליף לקורבנות, נכון? אולי עדיף בכלל רק להתפלל [מלכתחילה]?
כשהאדם מתפלל הוא אומר בהתחלה, עם קומו – “מודה [אני] לפניך…”, ובסופו של יום – לפני השינה “…שתשכיב[ני] לשלום…”.
כל אחד מתפלל [ביחס לעצמו] (או ביחס לכלל האומה האנושות).
והשאלה היא – איפה הטבע נכנס כאן?
הרי גם הטבע משמש בתור “כלי” חשוב מאוד במשחק החיים של האדם.
לטבע לא מגיע להיות [שותף לקודש] ברמה כזאת או אחרת?
בימי קדם – במשכן, ולאחריו ב2 בתי המקדש, נהגו לשתף את [כל הבריאה כולה] בעבודת ה’.
ושוב, אפשר לטעון – זאת אכזריות לשמה!
זה מה שהתורה מלמדת אותנו? לשחוט בעלי חיים תמימים וחסרי ישע?
אבל אם נביט ב[צורה עתידית], אמרו חכמים: “סוף בהמה – לשחיטה”.
זה ממש לא אומר שעכשיו צריך לרוץ להום – סנטר, לקנות סכין קצבים, ולגשת להתחרות במרוץ למיליון – מי שוחט הכי הרבה בהמות בשעה.
אלא שסוף הבהמה היא או שחיטה לצורך אכילה, מוות מזקנה, מוות ממחלה, מוות מטריפה של חיה כלשהי, ועוד…
בקיצור, לבהמות אין עתיד מי-יודע-מה…
לא כדאי שהאדם ישתמש בטבע הסובב אותו (בהמה, בקר, צאן) גם לצורכי [הקודש] שלו, ולא רק לצורכי הסטייקים העסיסיים שלו?
האם עתיד הבהמה יהיה “מזהיר” יותר אם נשתף אותה בעבודת ה’? עבודת [הכפרה] על כל ישראל?
[אשריהם] אותם בעלי החיים, שזוכים לכפר על כל עוונות בני ישראל, וזוכים להיות מוקרבים = להיות [מקורבים] לקב”ה!
האם אנחנו יכולים גם בימינו לשתף את הטבע [שסביבנו – שלנו], לעבודת ה’?
שבת שלום!

 

סיירת של”ח ארזה יחד עם בנות השרות את המשלוחים, והסיירת התורנית יצאה לחלק את המשלוחים לדיירי הדיור המוגן בעיר.
התגובות הן מצד התלמידים והן מצד הדיירים היו חיוביות מאד,
ב”ה שזכינו להתעסק בחסד, וגם זכינו לשמח אנשים!!
תודה רבה לרב פינחס, למורה שי כהן, לספיר, עינב ולבנות השרות על העזרה.👍👍

 

 

מופע מתגברים עם מתי שריקי- היה מרגש, משמעותי ומעצים מאוד!
שמחנו והתרגשנו לראות את ההורים והתלמידים האולם היה מלא עד אפס מקום.

ישר כוח לרב חיים, רכז החינוך החברתי על הארגון וההובלה.

 

רב בית הספר, הרב פנחס מלכא קיים חגיגת סיום ספר יהושוע בכיתה ז’ 4.

טורניר ספורט לתלמידי החט”ב בהובלתו של המורה דוד מומברם

 

זכינו לשיחת התעוררות לקראת פורים מפי הרב אלישע ינון, ראש ישיבת ההסדר בעפולה, שיחה משמעותית ומרתקת.

הרב הדגיש את חשיבות השאיפות והחלומות שנדרשים מכל אדם והביא ראיות לכך מתוך המגילה.

שנזכה!