הורים ותלמידים יקרים.
השבוע היה גדוש באירועים מיוחדים, בין היתר התקיימו ערבי כיתה נפלאים. תודה גדולה למחנכות ולמחנכים.
אי”ה בשבוע הבא ביום שלישי יתקיים בקריית החינוך ערב חנוכה נפלא בסימן
גיבורים- אתם האור שלנו!
אנו ממשיכים כל העת להעניק חינוך ערכי מיטבי יחד עם מצויינות לימודית ודאגה לכל תלמיד.
יחד נעשה ונצליח.
שבת שלום.
בפרשת וישלח אנו פוגשים שני שמות של יעקב שנראים סותרים אחד את השני. מצד אחד השם ‘יעקב’ – שם שמבטא שפלות וענווה. עקב הרגל הוא האבר הנמוך ביותר בגוף.
לעומת זאת יעקב אבינו מקבל בפרשה שם נוסף – ישראל; שם שמבטא התמודדות ומאבק. ‘שרית עם אלוהים ואנשים ותוכל’. ענווה ושפלות אין כוונתן אפסות של האדם אלא הפתיחות שלו מול גודל. ‘עקב’ משמעותו שבסיס כל הגוף נשען על העקב, להיות מחובר לקרקע; להבין היכן אנחנו ומתוך כך לאן ניתן להתקדם.
רק מי שמרגיש עצמו עקב זוכה להיות ישראל. רק מי שמלא ענווה מסוגל ל’שרות’ ולהתמודד. יעקב אבינו, אומרים חז”ל, ‘לא מת’. רוחו של יעקב חיה לנצח בתוכנו; ‘ענווים’, אומר דוד המלך – ‘ירשו ארץ’. דווקא הם ישארו בסוף לרשת את המציאות.
ערבי כיתה
התנדבות בפנימיית אמונה.
פרגון לתלמידי הביוטכנולוגיה על התמדה והשקעה- צפייה במשחק כדורגל של נבחרת ישראל.
תלמידי פיסיקה במפגש מעשיר לקראת הגיוס לצה”ל.
הצוות החינוכי ואנשי המנהלה יצאו לטיול טרקטורונים בגלבוע. בסופו פתחנו שולחן שוק עם כל טוב.
הטיול מתנת עיריית עפולה ביוזמתו של מ”מ ראש העיר מר חביב פרץ כהוקרה והערכה לצוות המיוחד שלנו על קפיצת המדרגה המשמעותית בחינוך ובהישגים הלימודיים בדגש על הזכאות לבגרות.
תודה גדולה לראש העיר מר אבי אלקבץ עפולה אחת , למ”מ וסגן ראש העיר מר חביב פרץ, לגזבר העירייה מר יצחק שריקי , מנהלת האגף לתרבות יהודית גב’ דקלה מרזר, לגב’ טינה ולדמן ראש מנהל החינוך ,לגב’ נגה בן אילוז סגנית ראש המנהל ולגב’ שולה מנור מנהלת אזור רשת אורט ישראל.
תודה רבה לחביב על היוזמה המדהימה!
צפו בסרטון המסכם, שווה צפייה!
הורים ותלמידים יקרים, מחכים לכם בשבוע
הבא….
הנהלת בית כלא בניו יורק הזמינה פעם את הרב שלמה קרליבך לנגן ולשיר לפני האסירים לקראת חנוכה.
למרות שהיו בכלא מעט מאוד יהודים, ולמרות שלא הוצע לו שום תשלום קיבל עליו רבי שלמה בשמחה את המשימה.
רבי שלמה ערך בבית הכלא הופעה מוצלחת של שירה וניגון. בתום ההופעה בקש רבי שלמה רשות להיכנס ולבקר את האסירים באופן אישי בתאיהם. הרשות ניתנה וכך יצא רבי שלמה למסע של פגישות אישיות ברחבי הכלא.
הוא נכנס אל כל אחד, חיבק כל אסיר ואסיר, חיפש אותם ופגש אותם לא רק בתאים אלא גם במטבח ובחדר האוכל, במועדון ובחצר, ממש בכל מקום ופינה.
כשהרגיש לבסוף שלא החמיץ אף אחד מהאסירים ושכל אחד מהם קיבל את חיבוקו האוהב ואת בירכתו, פנה רבי שלמה ללכת.
לפתע שמע קריאה מאחוריו. מישהו קרא לו שיעצור וימתין. רבי שלמה הסתובב וראה אסיר שחור עור , גדול מידות, שצלקות עיטרו את פניו רץ בעקבותיו. “רבי רבי, חכה לי בבקשה”. רבי שלמה עצר כמובן את הליכתו מיד ושאל במאור פנים: “כן , חבר קדוש שלי, מה רצונך?”
לרגע נראה האיש נבוך ואולי עמד להתחרט על הפניה שלו אל רבי שלמה, אבל אז הוא התגבר ואמר: “פשוט כל כך התרגשתי מהחיבוק שקיבלתי ממך קודם. תוכל, אולי, אם לא אכפת לך לתת לי עוד חיבוק?
רבי שלמה השיב לו בחיוך קורן ואז עטף אותו בזרועותיו בחיבוק חם.
כך, באמצע מסדרון אפור וארוך בבית כלא גדול בעיר ניו יורק עמדו חבוקים שני גברים, אסיר שחור ורבי שלמה. על לחייו של האסיר זלגו דמעות.
לפני שנפרדו נאנח האסיר מעומק ליבו ואמר:” מעולם, אף פעם, איש לא חיבק אותי בכל ימי חיי.” דמעות זלגו על פניו כשאמר את הדברים האלה. הוא המשיך ואמר “אתה יודע רבי, אם רק היה מישהו מחבק אותי ככה בעבר, אני בטוח שלא הייתי נמצא כאן בכלא היום”.
שבוע לפני חג החנוכה, זמן להוסיף אור. לראות את האחר שסביבנו, לתת מילה טובה וחיבוק, להראות לסובבים אותנו שהם משמעותיים והאור שהם מוסיפים לעולם הוא ייחודי.
שבת שלום דוד וטובה.
